Millennium Actress

בזמן האחרון תקף אותי גל גדול של עצלנות, ובמקום לראות משהו שהוא טוב או רע מספיק בשביל לכתוב עליו פוסט, או אפילו לכתוב עוד פוסט לאוסאגי דרופ בספין צ'אן, מצאתי את עצמי כל היום ביוטיוב, צופה שוב ושוב בסרטונים של nigahiga (לפחות יש שם אסייתים! שמדברים אנגלית, אבל עדיין). בכל אופן, סופסוף מצאתי כוח לכתוב פוסט על מילניום אקטרס, סרט של סאטושי קון (3>) שראיתי ביחד עם אליה (333>). 
אז קבלו פוסט לא ממש מושקע על סרט שמסיבה לא ברורה נמצא במקום 155 במאל.





Millennium Actress
שמות נוספים: Chiyoko Millennial Actress, Sennen Joyuu Chiyoko
סוג: סרט.
תאריך שידור:14.9.2001
סטודיו: Madhouse Studios
במאי: Satoshi Kon 
ז'אנרים: היסטורי, דרמה, פנטזיה, אקשן, רומנטיקה, הרפתקה.


כאשר יוצר הסרטים גניה טאצ'יבאנה (Gen'ya Tachibana), מסטודיו גיניי (Studio Gin'ei), מתחיל לעשות סרט דוקומנטרי לכבוד יום השנה ה-70 מאז הקמת הסטודיו, הוא הולך לבית מבודד בהרים כדי לראיין את אלילת נעוריו, צ'יוקו פוג'יווארה (Chiyoko Fujiwara) המסתורית שהייתה השחקנית המובילה של הסטודיו משנות ה-30 ל-60. בזמן שצ'יוקו מעלה זכורות מעברה, טאצ'יבאנה וצלמו פתאום מוצאים את עצמם במסע בזמן עשיר ומרתק. הסרטים של צ'יוקו והזכרונות הפרטיים שלה מתערבבים עם אירועים מההווה ומותחים את גבולות המציאות.


קודם כל, אני חייבת להזכיר את הבמאי המפורסם סטושי קון ז"ל, שביים סרטים שקיבלו הצלחה בינלאומית, וכך גם הסרט הזה. אני אישית אוהבת את הסרטים שלו (מהמעט שראיתי, כן?), ואני אוהבת שתמיד הסרטים שלו מצריכים חשיבה רבה (זה ממש בריינפאק). הוא אוהב לבלבל את הצופים בין מציאות לדמיון ובחיבור שניהם על אותו קו עלילה. אבל, אני חושבת שהסרט הזה היה קצת פחות טוב מהשאר.


מה שגורם למילניום אקטרס להיות פחות טוב מפרפקט בלו ופפריקה, זה שהסרט באמת מבלבל, אבל התוצאה הזאת נראית לצופה כחסרת הגיון ואפילו מגוחכת, כמו שפתאום הבמאי הציל אותה למרות שהוא לא היה קיים כשיצרו את הסרט, וכו'. הדבר השני, זה העניין של הסרטים. הקפיצות ביניהם היו לא טובות בכלל. מתי לעזאזל נגמר סרט אחד ומתי השני? היא עברה בין תקופות כל כך רבות במעט מאוד זמן, וזה נראה ממש דפוק (אם כל התקופות האלו היו בסרט אחד שהיא עשתה, אז נראה לי שהוא היה ממש גרוע).

עוד משהו שעצבן אותי, זה המחזוריות. זה כל הזמן חזר על עצמו - היא מחפשת את הגבר שפגשה פעם, וככה זה גם בסרט אחד שהיא שיחקה בו, ואז בעוד סרט. ובעוד אחד. וכו'. גם הקטע שאמרו לה כבר שתוותר חזרו עליו מלא פעמים גם בחיים שלה וגם בסרט. וזה מוביל לעוד נקודה - למה לעזאזל היא רודפת במשך שלושים שנה אחרי גבר שהכירה רק יום אחד ולא הראו אותו כמעט? זה נראה טיפשי אפילו מנקודת מבט של שוג'ואיסטית כמוני.


אבל אל תחשבו שהסרט הזה רע. ממש לא, הוא טוב. אפילו מצוין, אבל ממש לא מגיע לו ציון כל כך טוב יחסית ליצירות נוספות של סטושי קון שהיו יותר טובות. הסרט עצמו עניין אותי בסך הכל. האנימציה הייתה ממש טובה, וזה היה מעניין לראות את ההבדל בין התקופות (ולנסות לנחש איזו תקופה זאת, כמובן שללא הצלחה). אהבתי את הרעיון הכללי של העירבוב בין מציאות לסרטים למרות שקטלתי את זה לא מעט בפוסט. ולמרות שצ'יוקו כילדה די עיצבנה אותי, התחתי לאהוב אותה ככל שהיא התבגרה. אהבתי מאוד את השינוי שהיא עוברת בסרט ואפילו ממש ריחמתי עליה בסוף.

לסיכום: הסרט טוב מאוד, וממש מומלץ לאוהבי בריינפאק, מעריצי סטושי קון או סתם אנשים משועממים כמוני (3>). 8/10.


 יאללה, לכו לראות ותמליצו לי בתגובות על יצירות שאתם אוהבים של סטושי קון. אני אשמח מאוד להמלצות! D: