Gokinjo Monogatari

שמות נוספים:Neighborhood Story (סיפור שכונה).
מנגקה: Yazawa Ai (אי יאזאווה 333>)
מספר פרקים: 33 (לאנימה יש 50 פרקים).
ז'אנרים: רומנטיקה, קומדיה, שוג'ו.




מיקאקו (Mikako) חולמת להיות מעצבת אופנה, ולכן היא החליטה ללמוד בבית הספר לאומנויות יאזאווה (Yazawa) עם חבר הילדות שלה טסוטומו (Tsutomu). אבל, טסוטומו נראה כמו זמר מפורסם, ולכן הוא מושך יותר מדי תשומת לב מבנות (מה שמאוד מעצבן את מיקאקו), ובעיקר מבנות מכיתות יותר גבוהות. בגלל שמיקאקו לא מסוגלת להתמודד עם רגשותיה לטסוטומו, היא משקיעה את כל זמנה למועדון "שוק הפשפשים" שפתחה עם חבריה. אבל, מועדון זה הביא לה הרבה יותר קירבה לטסוטומו ממה שהיא חשבה.



קודם כל, אני חייבת לציין שהמנגה הזאת היא של המנגקה אי יאזאווה, שהיא המנגקה האהובה עליי 3>
היא כתבה מנגות מפורסמות (וטובות במיוחד) כמו טנשי נאנקה ג'ה נאי, קאגן נו טסוקי (שסיקרתי עליה בקצרה פה), פאראדייס קיס, וכמובן שגם את נאנה. דווקא בגלל שזו אי יאזאווה, באתי אל המנגה הזאת עם ציפיות גבוהות יחסית (בנוסף לכך שידעתי שזה מין ספינאוף לפאראקיס). ובגלל זה, אני די התאכזבתי מהמנגה - הרי יאזאווה ידועה בכך שהמנגות שלה מכילות דרמה כבדה יחסית ובוגרת, ועם תוספת של קומדיה במידה הנכונה. וזו בדיוק הנקודה. המנגה הזאת לא הייתה ממש רצינית או דרמטית, היא התרכזה הרבה על הקומדיה, וזה מתבטא בסגנון ציור, בבדיחות, באופי של הדמויות, וכו'.

אם כבר מדברים על סגנון ציור, אני חייבת לציין שגם מזה התאכזבתי. ולא, אני לא קונה את התירוץ הזה שהציור גרוע כי המנגה ישנה יחסית והיא המנגה הראשונה שלה, כי היא לא. המנגה המפורסמת הראשונה שלה היא טנשי נאנקה ג'ה נאי, מנגה שמאוד נהניתי ממנה (למרות שאנשים אחרים סולדים ממנה בגלל שזה ישן ובגלל השיער של הדמות הראשית), אך שם העלילה הייתה יותר טובה וכך גם הציור - הוא היה הרבה יותר טוב לדעתי. הדמויות בגוקינג'ו נו מונוגאטרי, נראים כל הזמן כמעט כצ'יבים, שזה חמוד והכל, אבל אחרי כמה זמן זה נמאס. הגוף של הדמויות היה לא פרופורציונאלי, והן היו כמו שרוכים - גבוהים ורזים. אבל ממש רזים. הרקעים היו ריקים מידי לטעמי, רוב הפעמים לא השקיעו בו והוא היה פשוט לבן. אך אני חייבת לציין שהיה משהו שכן הרשים אותי ברקעים - היו פעמים שהרקעים נראו כאילו הם צולמו ועובדו בפוטושופ, ולמרות שהדמויות נראות "מודבקות", הסגנון הזה מאוד ריאליסטי וייחודי, והוא מופיע גם בקאגן נו טסוקי די הרבה ובפאראקיס.


הדמויות במנגה מותאמות למטרתה. הן קיצוניות והזויות על מנת להצחיק את הקורא (וזה פאקינג עובד).
תכירו את הדמויות הראשיות: מיקאקו וטסוטומו (עד שהצלחתי לקלוט את השם שלו RAGEEEE), דמויות אנרגטיות ומטופשות לפעמים. מצטרפות למנגה עוד הרבה דמויות הזויות ומנוגדות שגורמות להרבה מצבים קומיים טובים. מה שטוב בהן, זה שלא שנאתי כמעט אף אחד (ועוד אני בדרך כלל שונאת דמויות קיצוניות). כן, בהתחלה שנאתי חלק, כמו נייס באדי-קו שנראית כמו זונה סנובית, או יוסוקה, הסנוב הקצת מרושע. אי יאזאווה לא קיפחה כמעט אף דמות, ונתנה לה קצת זמן מסך. מה שעוד עזר לרגעים הקומיים במנגה זו היכולות של אי יאזאווה לצחוק על עצמה. היא יצרה על עצמה את הדמות של מנהלת בית הספר (כן, זה לא צירוף מקרים שקוראים לבית הספר יאזאווה) שכולם חושבים שהיא פסיכית. יתר על כן, היא לא מפחדת לצחוק על עצמה בכך שהיא עשתה כאילו הדמויות יודעות שהן במנגה, ולכן לפעמים צוחקים עליה שהיא עשתה שהמסע יהיה קצר כי יש הגבלה של דפים, או שהיא לא הראתה חלק בו כל הדמויות עבדו קשה בגלל אותה הסיבה,  או צחקו שלמיקאקו חייבת לעשות משהו אחרת העורך של יאזאווה יכעס עליה XD
דבר זה גם בא לידי ביטוי שהדמויות כעסו על זה שלא הביאו להם זמן מסך או שהם שמעו שהמנגה הולכת להסתיים ולכן רבו על מי הולך להיות הדמות הראשית למנגת המשך. (כבר אמרתי שאני מתה על ההומור שלה? X3333).

במהלך קריאת המנגה, לא יכולתי שלא להשוות אותה לפאראקיס, למרות שההשוואה הזאת גרמה לי לכאב ראש. כל הזמן ניסיתי להבין איך בדיוק רצף ההתרחשויות והגיוני לדמויות של פאראקיס וכו' (כמובן שהכל מסתדר רק בפרק האחרון שהוא פרק אקסטרה המספר על מה שקרה אחרי סיום ההתרחשות של המנגה, ומקתמקד על מיוואקו וחבריה). כמובן שיש דמיון בין פאראקיס לסיפור שכונה. הרקע של הסיפור (השכונה שגרה מיקאקו ומיוואקו והאנשים המקיפים אותם, בית הספר יאזאווה) וגם ההתמקדות באופנה. מה שכן, בפאראקיס היה הרבה יותר דגש על אופנה - המנגה סיפרה על קבוצת מעצבים ודוגמנית שמנסים לנצח בתחרות עיצוב האופנה בבית הספר, ואילו בגוקינג'ו התמקדו יותר במיקאקו והחברים, ו-במלוא ההפתעה- בחיים בשכונה. בפאראקיס, כל דמות הייתה מתלבשת בבגדים מדהימים ומקוריים, ובגוקינג'ו, רק מיקאקו הפתיעה כל פעם מחדש עם הבגדים שלה שהיא עיצבה (ולפעמים גם פי-צ'אן, אבל אותה פחות אהבתי) ושינויי התסרוקות שלה וכו'. רק שתדעו שיאזווה ממש טובה בכל הקטע של ציור בגדים אופנתיים. וואו, השמלה שמיקאקו עצבה לתחרות הייתה מדהימה! וגם כך השמלה שעיצבו בפאראקיס!
עוד משהו שמבדיל בין שתי המנגות היא האווירה. פאראקיס היא מנגת ג'וסיי, ולכן היא יותר בוגרת ורצינית (ומלאה בסמאט), בניגוד לגוקינג'ו, שהיא מנגת שוג'ו שמחה ושטותית. האווירה הזאת גם משיפעה על מיקאקו ומיאווקו שהן אחיות. במבט אחד שתיהן נראות דומות במיוחד - שתיהן אנרגטיות שאוהבות אופנה ודי מופנקות. אבל בעוד שמיקאקו עליזה, ילדותית ומצחיקה, מיוואקו היא פחות מצחיקה, היא ילדותית, אבל בדרך אחרת. היא מפונקת הרבה יותר, ואפילו פחות עצמאית ממיקאקו. הן נראות ממש דומות, אבל הן שונות. הן שונות ולא כל כך אפשר להסביר XD תצטרכו לקרוא ולראות (;

למרות שנראה כאילו קטלתי את המנגה, היא לא גרועה. בכלל לא, היא טובה. אפילו טובה מאוד. אבל יחסית לאי יאזווה, היא הייתה פחות טובה. אם היא הייתה של מנגקה אחרת יכול להיות שלא הייתי מתאכזבת או מתלוננת בכלל, זה רק בגלל הציפיות שהיו לי.
8/10 (תחשבו שכל שאר היצירות של אי יאזווה קיבלו אצלי 9 ומעלה).