טעימה מהמנגות שקראתי לאחרונה...

ממש לא מזמן הייתה תקופת המנגה שלי, בה חפרתי על מלא מנגות ברצף, ובסה"כ קראתי יותר מעשר מנגות בשבוע. אז קבלו טעימה קטנה מהמנגות שקראתי. D:



23:00
מספר פרקים: 6 
ז'אנרים: דרמה, שוג'ו.
מנגקה: Matsumoto Tomo.

המנגה היא מנגה המתמקדת בריקודי רחוב, המספרת על מידורי (Midori), שהתחילה את התיכון אך לא מעוניינת בבנים מכיוון שהיא חושבת שכולם כמו אחיה הגדול טאקשי (Takeshi), שהוא מפונק ולא מנומס. חשיבתה משתנה כאשר אחיה וחברו סוטו (Sutou) גוררים את חברה לכיתה, היגה (Higa), לריקודי רחוב.

במבט ראשון היגה נראה כמו בחור רגיל ושקט, אבל כאשר המוזיקה מתחילה לנגן והגוף שלו מתחיל לזוז, הוא הופך לאדם שונה לחלוטין, עד שאפילו מידורי לא יכולה להזיז את מבטה ממנו.

המנגה בתאוריה נשמעת ממש מעניינת - מישהו שרוקד ואז נהיה אדם מגניב וכל החרטא הזה. אבל האמת היא שהביצוע היה ממש לא משהו. בואו נתחיל מאורך המנגה - הוא היה פאקינג 6 פרקים! היו שם הרבה דברים שנראו שזזים מהר מידי, ופשוט היא לא הספיקה לבצע את העלילה בצורה טובה ככה. היו שם דברים שאני לא מבינה למה היא הכניסה אם אין לה איך לפתח אותם, ועוד כל מיני דמויות חסרות כל ערך או תוכן. אבל האמת, גם אם המנגה הייתה יותר ארוכה זה לא היה עוזר לה. אני כבר מכירה את המנגקה (קראתי גם את המנגה "Kiss" שלה), ואני יודעת שתמיד המנגות שלה יוצאות די פשוטות ולא בולטות בשיט. לא משהו שזוכרים אחרי הרבה זמן. מה עוד, שהציור הוא בסגנון של מנגות ישנות, גם אם הן לא כל כך ישנות, ובגלל זה אני לא מתה על הסגנון ציור שלה. בכל אופן, אני ממליצה רק למישהו שמחפש דרך להעביר את הזמן, לא יותר מזה. 7/10.

3D Material
מספר פרקים: 6 (יותר מידי).
ז'אנרים: דרמה, רומנטיקה, שוג'ו, סמאט.
מנגקה: Fujisue Sakura


סוזושירו (Suzushiro) היא תלמידת אופנה בת 19, שנמאס לה שכל יום עובר בדיוק כמו היום שבא לפניו, ולכן מסכימה לתת את בתוליה לאייצ'י (Eiichi). הוא שאל בצורה בוטה וישירה, והיא ענתה לו בפשוט - שום קשר רציני לא נוצר. עכשיו, כשעיניי אייצ'י נודדות לכיוון מיזונו (Mizuno), תלמידה לעסקים שהיא הרבה יותר חמודה ופופולארית מסוזושירו, סוזושירו רוצה לדעת איפה היא עומדת מבחינת אייצ'י.


באמאשלי, מנגה כזאת זוועה לא קראתי כבר הרבה זמן.
הציור שם ממש זוועה. כל הדמויות נראות ממש מעוותות, אפילו מיזונו שנחשבת לחמודה. ואני בכלל לא מדברת על סגנון ציור "מיוחד", זה פשוט... ציור של מישהו שלא יודע לצייר.
גם העלילה לא הייתה טובה. שנאתי אותה פשוט. שנאתי! כאילו מה! איך פתאום דמות קשוחה הופכת לסמרטוט ברגע שיש לה חבר, ואיך זה שפתאום קשר לא מחייב הופך לכך שהם מאוהבים אחד בשניה כמו לא יודעת מה? העלילה שם הייתה זוועתית, עד שאני לא יכולה כל להסביר איך ולמה. בינתיים אני אגיד שהדמויות מעצבנות בטירוף. איכשהו שרדתי את שלושת הפרקים הראשונים, אבל בפרק הרביעי, שבו התחיל סיפור חדש... ממש נשברתי. אפילו לא הכנסתי את זה לממ"ל שלי. אני לא ממליצה את המנגה הזאת גם לאנשים שאני שונאת.
1/10

Appare Jipangu!
שמות נוספים: Formidable Japon!, Doki Doki Appare Jipangu!

מספר פרקים: 10

ז'אנרים: קומדיה, דרמה, הרפתקאות, פנטזיה, היסטורי, רומנטיקה, שוג'ו.
מנגקה: Watase Yuu.


המנגה מספרת על יוסורה (Yusura), שהיא ‘Hikeshi-ya’, לוחמת עצב. היא סוחבת מטה בשם "קונגומארו" (Kongomaru), שיכול לשאול את העצב לאנשים ולהפוך לכחול, ואז להשתמש בעצב כאנרגיה. בעזרת קונגומארו, יוסורה היא עוזרת לאנשים לפתור את בעיותיהם (בתמורה לתשלום סמלי), כאשר היא מלווה בשולייה שלה, מינקיצ'י (Minekichi), בחור צעיר בשם סאמון (Samon) ונינג'ה בשם קאזנוסוקה (Kazenosuke). בעזרתם, היא מחפשת את הימצאותם של הוריה האמיתיים.


כמישהי שמאוד אוהבת את המנגות של וואטסה יו מכיוון שהן בוגרות יחסית ויש בהן מימד של טרגדיה, מאוד התאכזבתי מהמנגה. המנגה הייתה מנגה היסטורית לא רצינית בכלל (מילא אם זה היה למטרה של קומדיה מצחיקה, אבל גם זה לא הצחיק). העלילה שלה הייתה מעגלית - כל פרק היה ארוך, והתעסק ביוסורה והשאר שעזרו לאנשים מסוימים עם הבעיות שלהם, וכך, כמו בסדרת קודומו, התחלפו הדמויות המשניות כל פרק. חוץ מזה, ממש שנאתי את הדמויות. כל אחת ואחת מהדמויות עצבנה אותי. הרומנטיקה לא התקדמה בשיט והייתה מעצבנת ברמות, ואפילו לא יכולתי להסתמך שהאקשן יציל את המצב, כי גם הוא היה ממש גרוע (המטה שואב עצב, ואז היא פשוט מחזירה את העצב למי שגרם לאדם להיות עצוב. וואו, מרגש.). לא ממליצה לכם לקרוא.
6/10.

Atashi wa Bambi
שמות נוספים: I'm Bambi

מספר פרקים: 11
ז'אנרים: רומנטיקה, שוג'ו.
מנגקה: Maki Youko


יושימורה מאי (Yoshimura Mai) הוקנטה במהלך חטיבת הביניים בגלל המראה שלה, ולכן היא עשתה לעצמה מהפך לפני שהיא התחילה את התיכון. עכשיו היא הציבה לעצמה מטרה - לשנות את חייה, והדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא למצוא חבר. ביום הראשון ללימודים היא נתקלת במטרה המושלמת, ותוך כדי שהיא מנסה להתקרב אליו, היא פוגשת יריב לא צפוי.


סופסוף הגעתי למנגה טובה! 
ובכן המנגה הזאת נשמעת כמו מנגה רגילה... והיא באמת כזאת. המנגקה ממש לא מנסה לחדש יותר מידי, אלא היא פשוט עושה את העבודה שלה כמו שצריך. מה שכן טוב במנגה הזאת, היא שיש בה כמ נקודות לא צפויות. ספויילר: כמו למשל שהיריב שלה הוא פאקינג בן, ושלמרות שמהתקציר ומרוב המנגה נראה שהיא הולכת להיות עם מישהו אחד, היא בסוף יוצאת עם המישהו האחר. סוף ספויילר. ובזה המנגקה הזאת (שכתבת את מרמלד בוי, אולטרה מניאק, ועוד כמה מנגות שוג'ו וג'וסיי נחמדות) שהיא לוקחת עלילה נורמלית לחלוטין ובכל זאת מפתיעה קצת. ממליצה (;
8/10.




Backstage Prince
שמות נוספים: Kiwametsuke Gakuya Ura Ouji, Prince Behind the Backstage
מספר פרקים: 6
ז'אנרים: שוג'ו, דרמה, רומנטיקה, חלק מהחיים.
מנגקה: Sakurakouji  Kanoko


אקרי (Akari) היא ילדה רגילה שרק רוצה למצוא את האדם שבאמת יאהב אותה. יום אחד היא בטעות פוגעת בריוסיי הוריאוצ'י (Ryusei Horiuchi), שחקן קאבוקי מפורסם שלומד בבית ספרה. לאחר מכן באותו היום, אקרי מוצאת חתול שחור ועוקבת אחריו לתאטרון הקאבוקי של הוריאוצ'י. כיוון שהרגישה אשמה על הפצע של ריוסיי, היא החליטה להפוך לעוזרת שלו עד שיחלים.


הסיבה היחידה שבגלל התחלתי את המנגה הזאת היא שהיה לי משעמם שהמנגה היא מאותה המנגקה כמו בלאק בירד, שדווקא אהבתי. את המנגה הזאת - לא ממש אהבתי. קודם כל, אני לא מתחברת לכל העניין של הקאבוקי - זה לא משהו שאני יודעת עליו ולא משהו שמעניין אותי. שנית, הפרקים היו ארוכים שכל אחד מהם מכיל עלילה של שלושה. כל הסיבוכים בעלילה זה בסגנון הדברים שתראו בכל מנגה אחרת, והקשר הרומנטי בין שתי הדמויות הראשיות היה די שטחי לדעתי. מה שדי הציק לי במנגה זה שהדמויות נראות בול כמו הדמויות בבלאק בירד! 7/10.

Benkyou Shinasai!
שמות נוספים: Benkyou Shinasai, Study Hard!
ז'אנרים: שוג'ו, קומדיה, רומנטיקה, חיי בית ספר.
מנגקה: Aya Nakahara


מיסורה (Misora) הצליחה באופן פלא להתקבל לבית ספר יוקרתי, שבו 80% מהתלמידים מצליחים להגיע לאוניברסיטה של טוקיו (האוניברסיטה הכי טובה ביפן). אולם, בגלל זה, כל יום מאז שהלימודים התחילו, סבא שלה, שמנהל מרכז לימוד, מאלץ אותה רק ללמוד, ללמוד וללמוד...


המנגה הזאת הייתה ממש נחמדה. ראו שהיא של המנגקה איה נקאהארה - גם מבחינת סגנון בציור (שהוא לא כל כך גרוע כמו שזה נראה בכריכה), אבל בעיקר בגלל העלילה שבה שתי הדמויות הראשיות כל הזמן רבות ביניהן אבל בסוף הם מתאהבים. המנגה התמקדה יותר על הצד של הקומדיה, שבהחלט הייתה מוצלחת. היא הייתה מנגה רגילה לחלוטין, אבל כיפית לקריאה D:
8/10.


Cat Street
מספר פרקים: 37
ז'אנרים: דרמה, רומנטיקה, שוג'ו, פסיכולוגי.
מנגקה: Kamio Yoko

הסיפור סובב סביב קייטו אאויאמה (Keito Aoyama), שהייתה כילדה שחקנית מאוד מפורסמת. בגלל מקרה שקרה לה בילדות, היא פרשה מקריירת המשחק שלה וסגרה את עצמה מכלל החברה. עכשיו, כשהיא בת 16, חייה עוברים בשעמום ובלי כל מטרה. אבל יום אחד היא פוגשת זר שמוביל אותה לאל ליסטון (El Liston) - בית ספר חופשי לתלמידי תיכון כמו קייטו, שאין להם מקום אליו הם שייכים. למרות שהיא היססה בהתחלה, קייטו נרשמה לבית הספר, וכתוצאה מכך מתחילה חלק חדש בחייה. בעזרת חבר הילדות היחידי שנשאר לה, טאיו (Taiyou) והחברים החדשים שלה ריי (Rei), מומיג'י (Momiji) וקואיצ'י (Kouichi), קייטו מוצאת לאט לאט את האומץ להיפתח אל אחרים ולקבל את תמיכתם.


וואו. המנגה הזאת היא המנגה הכי טובה שקראתי בתקופה הזאת (אולי חוץ מקאגן נו טסוקי, שגם תופיע בהמשך). את המנגה קראתי עד פרק 20 בערך לפני מלא זמן, ומסיבה כלשהי הפסקתי שם. החלטתי לקרוא את הכל מחדש כל עוד יש לי כוח לקרוא מנגות, וממש לא הצטערתי. המנגה הזאת ממש מיוחדת לדעתי. היא לא דומה לכל שוג'ו אקראי שתמצאו (אפילו יחסית למנגות האחרות שקאמיו כתבה היא ממש מיוחדת) כי יש בה פן טרגדי כבר מההתחלה, וכל עלילת המנגה מושפעת ממנה. במהלך המנגה קייטו מנסה להתגבר על מה שקרה לה בעבר, ופשוט אהבתי את תהליך ההתבגרות שלה. מה שעוד מיוחד במנגה, שהיו לה כמה אספקטים פסיכולוגיים. כל הדמויות הראשיות מוזרות בצורה כזאת או אחרת (כי אם לא, לא היה להם שום סיבה ללכת לאל ליסטון) ואהבתי את כולם. ומה שהכי אהבתי במנגה זה שהזוג שרציתי כן היה ביחד! בהתחלה חשבתי "אוף, שוב הזוג שאני מעדיפה לא הולך להיות ביחד...", אבל טעיתי בגדול - דווקא הזוג שחושבים שהולך להיות ביחד באמצע המנגה, לא שורד. 
וואי, הייתי יכולה לחפור לכם פוסט שלם רק על קט סטריט, אבל הרגשתי צורך לכתוב על המנגה הזאת דווקא בפוסט הזה. אז לכו לקרוא כבר! O<
9.5/10




Happy Toy
מספר פרקים: 6
ז'אנרים: שוג'ו, רומנטיקה.
מנגקה: Fujikura, Mao


לונה (Luna) עובדת בחברת ההפקות של הדוד שלה, הפקות נקוסאווה (Nekosawa Productions). יש לך כישרון מיוחד: היא יכולה לזהות את האנשים שהולכים להיות מפורסמים. לרוע המזל, כל האנשים שאותם גילתה לונה עזבו את נקוסאווה לחברות יותר גדולות. כדי להציל את העסק של דודה, היא יוצאת לחפש את המטרה הבאה.


המנגה הזאת הייתה ממש ממש רגילה. כל כך רגילה, עד שכמעט שכחתי שקראתי אותה. היא הייתה נחמדה מאוד, לא משהו שזוכרים אחר כך. העלילה הייתה ממש לא מקורית (אני מכירה מלא מלא מנגות על בנות שעובדות בחברת הפקות ומוצאות איזה כוכב חדש, ורובן אפילו יותר טובות). גם המנגה הזאת נחמדה לכדי להעביר את הזמן, אבל אל תצפו ליותר מידי. 7.5/10.




Kagen no Tsuki
שמות נוספים: Last Quarter, Last Quarter of the Moon
מספר פרקים: 16
ז'אנרים: שוג'ו, מסתורין, על טבעי.
מנגקה: Yazawa Ai


מיזוקי (Mizuki) היא ילדה שרוצה לברוח מחייה. היא מחייכת אפילו כשהיא בעצם עצובה, ולכן הנשמה שלה נהיית כבדה יותר ויותר בכל יום. היציאה שלה מהחיים האלו הוא אדם (Adam), זמר בריטי. אבל האם הוא באמת אמיתי? או שכל מה שהם עברו ביחד היה רק חלום? אדם רואה את החברה היפנית שלו שמתה במיזוקי, אבל באופן מוזר, חוץ מילדה אחת שפגשה אותה בשערי גן עדן, לא יכול לראות את מיזוקי. הסיפור מתרחש בין מציאות לדמיון.


קודם כל, אני חייבת לציין שהעלילה הזאת היא רק העלילה של הפרקים הראשונים המהווים מין הקדמה. המנגה עצמה מתמקדת בדמויות אחרות, שחוקרות את הכל מה שקשור למיזוקי ואדם. המנגה הזאת היא מעולה, היא המנגה הכי טובה שקראתי בזמן האחרון. ממש רואים שזו מנגה של אי יאזאווה (בעיקר מבחינת הציור), אבל המנגה הזאת שונה מכל שאר המנגות שלה ומנגות שוג'ו בכלל - המנגה מתמקדת במסתורין ועל טבעי ופחות על הרומנטיקה. מה שעוד ממש טוב במנגה זה שהעלילה תמיד נמצאת בין מציאות לדמיון - במהלך המנגה אתה מבולבל בקשר למה שאמיתי ומה שלא ויש בה מלא טוויסטים עלילתיים, ורק לקראת הסוף הכל מתגלה. העלילה של המנגה היא מעניינת, מגניבה, מיוחדת ולא צפויה. בהתחלה  חשבתי שהדמויות של הילדים הולכים לעצבן אותי, אבל בסוף מתרגלים אליהם, והם אלו שהופכים את המנגה למיוחדת. אני מאוד ממליצה את המנגה הזאת (גם לבנים וגם לבנות), היא פשוט ממכרת ומותחת בצורה מטורפת. אה, והיא של אי יאזאווה, אז זה כבר אומר שהיא טובה. על המנגה אני אחפור בעוד פוסט בנפרד אחרי שאני אגמור את הסרט לייב אקשן, אז חכו לזה (;
9.6/10 (רק כדי להבהיר שהיא אפילו יותר טובה מקט סטריט).




Kimi to Koi ni Ochiru Mahou de
מספר פרקים: 6
ז'אנרים: קומדיה, רומנטיקה, שוג'ו
מנגקה: Chiba Kozue


אוסאווה מיקו ( Ousawa Miko) היא נערה בת 16 שאוהבת לחם, ובמיוחד אם יש לו צורה חמודה! (...לחם עם צורה חמודה... אחלה פטיש יש לה). יום אחד היא מחליטה להגיש בקשה לעבודה במאפייה סיינט מולי (St. Molly), אבל כשהיא מגיעה לשם, האדם שמקבל אותה לעבודה הוא נער חמוד בן גילה! למרות שהוא צוחק על המסורבלות של מיקו, הוא נראה נדיב וכן. כאשר הם מגלים שהם בעצם שכנים, הם מתחילים להתקרב אחד לשני אפילו יותר.


וואי, המנגה הזאת הייתה כל כך חמודה X3333
הכל בה היה ממש חמוד, סגנון הציור, הדמויות עצמן (כמו מיקו, שהיא ילדה חולמנית וחמודה להפליא), העלילה שמתמקדת בהגשמת חלומות, ובכלל, כל העולם של המנגה היה מאוד תמים. היה ממש כיף לקרוא את המנגה, למרות שלא היה בה משהו מיוחד כל כך. אבל זה חמוד, אז תנסו. 
8/10.




Matsuri Special
מספר פרקים: 21
ז'אנרים: שוג'ו, ספורט, קומדיה, רומנטיקה.
מנגקה: Kamio Yoko

מאטסורי (Matsuri) היא נערה רגילה. היא הולכת כל יום לבית ספר, אוהבת בנים - ובמיוחד אחד בשם וואטרו (Wataru) שלא שם לב אליה בכלל למרות שהיא מתבוננות בו כמו ילדה משוגעת ושאמר פעם ש"הוא לא אוהב בנות קשוחות". אולם, מאטסורי מסתירה מכולם שהיא מתאמנת כל יום במכון להתאבקות של אביה, ומופיעה בקרבות כ"נסיכה האני" (Honey Princess)!
יום אחד, אראטה (Arata) תלמיד חדש בכיתתה שאומרים עליו שנלחם אפילו בפרות פעם, רואה אותה נלחמת בכמה בחורים באמצע הרחוב.


כמו קט סטריט, גם את המנגה הזאת קראתי מחדש אחרי שהפסקתי באמצע (איכשהו זה תמיד קורה לי עם מנגות של קאמיו יוקו) אבל הפעם זה היה בגלל שרק לא מזמן סיימו לתרגם את המנגה. בניגוד לקט סטריט, המנגה הזאת יותר מתמקדת בקומדיה (והלך לה אחלה עם זה), ולכן היא הרבה פחות רצינית.
רוב הדמויות היו ממש מצחיקות (במיוחד אראטה ומאטסורי), והיה ממש מצחיק שדווקא אלו עם השירים הם אלו שמתבכיינים וצריכים לסמוך על ילדה קטנה כמו מאטסורי. מאטסורי הייתה בהחלט הדמות המגניבה ביותר בכל המנגה, למרות שהיו פעמים שהיא הייתה מעצבנת וכפוית טובה.אבל בסך הכל המנגה הזאת ממש כיפית ואני ממליצה לכולם לקרוא אותה! D:
8.5/10