יאפ. עוד פוסט על מנגה. סורי, אני בתקופת המנגות שלי, ואנימות (ודרמות) לא כל כך זורמות לי בזמן האחרון /:
אבל לפחות זה לא שוג'ו!
הפוסט מכיל מלא מלא ספויילרים למנגה, והמנגה מכילה המון אלימות ודם, ולכן אינה מומלצת לכולם, בלה בלה בלה...
Mirai Nikki
שמות נוספים: Future Diary
מנגקה: Esuno Sakae
מספר פרקים: 59
ז'אנרים: שונן, פסיכולוגי, מתח, אקשן, על טבעי, ומסתורין.
אמאנו יוקיטרו (Amano Yukiteru) הוא תלמיד בכיתה ח' שיש לו בעיה בהתחברות עם אנשים. הוא חושב על עצמו כצופה מן הצד ותמיד כותב את מה שקורה מסביבו ביומן בטלפון שלו. יוקיטרו, הסובל מהבדידות הזאת, מתחיל לדמיין דברים כמו חבר בשם דאוס אקס מכינה (Deus Ex Machina), שהוא האל של הזמן והחלל. דאוס, הרואה את האומללות של יוקי, הוא נותן לו יכולת חדשה. היומן שלו יתעד את הדברים שיקרו בעתיד הקרוב. יוקיטרו מוכרח להשתתף במשחק שבו הזוכה יהיה היורש של דאוס.
בהתחלה מנגה נשמעת משעממת למדי - משהו שמקבל יומן שבו כתוב על מה שהולך להתרחש בעתיד הקרוב, וכך הוא משתמש בזה בחיי היומיום ונהייה מצליח בכל מיני תחומים... אבל מהר מאוד נשברת האשליה הזאת - יוקי מגלה שיש עוד אנשים שמחזיקים ב"יומן העתיד", ומוצג בפני יוקי משחק בשם "משחק ההישרדות" בו מחזיק היומן צריך להרוג את כל שאר האנשים שיש להם את יומן העתיד, והאחרון ששורד נהפך ליורש של דאוס. מנקודה זאת המנגה הפכה לקטלנית. יוקי מגלה שיונו גסאי (Yuno Gasai) מכיתתו גם מחזיקה ביומן, ושהיא בעצם סטוקרית שלו שמאוהבת בו כמו לא יודעת מה. יונו מבטיחה שתגן על יוקי בכל מחיר, ושתהרוג את כל מי שמנסה לפגוע בו.
במנגה הזאת יש מלא דמויות, וגם כל הזמן מתווספות חדשות ככה שדי קשה לעקוב. אבל הספיקו לתת קצת רקע על כל דמות, ונתנו לכל דמות קצת זמן משלה במנגה (לא לכולם, לרוב XD).
את רוב הדמויות (גם אלו שדי שנאתי בהתחלה) די אהבתי. הרי גם אם ההתנהגות שלהם ממש עצבנה אותי, ברגע שהראו את הרקע שלהם די הבנתי אותם, כי לכל אחד היה רקע טרגי כזה או אחר. כמובן שאת יונו ממש אהבתי. ליונו יש שני צדדים - האחד, שהיא מראה מבחוץ, הוא של ילדה חמודה שטובה בהכל. אבל הצד שהיא מסתירה הוא של ילדה משוגעת ולא יציבה מבחינה נפשית, סטוקרית מטורפת, שאין לה בעיה להרוג אנשים (ועוד איך היא הרגה). האופי של יונו כל הזמן מתחלף, וכל המנגה היא נודדת בין שני הצדדים כך שאפילו הדמויות במנגה פחדו ממנה. זה שהכי היה נתון לשינויים אלו הוא יוקי, שדווקא למד להתאהב בצד החמוד שלה, ופחד רצח מהצד האלים שלה (אבל התאהב גם בצד הזה בסופו של דבר).
יונו הייתה הדמות הכי מגניבה, מלאה, לא צפויה ומסתורית במנגה. אני ממש חולה עליה 3>
את יוקי, לעומת זאת, שהיה הדמות הכי מרכזית במנגה, לא אהבתי במיוחד. כאילו, הוא היה נחמד כשהוא לא היה חסר עמוד שדרה, אבל רוב המנגה הוא היה ככה. הוא הסתמך בעיקר על יונו, וברגע שתפסו אותו הוא התחיל לבכות ולהגיד שהוא כישלון. מה לעשות, הוא באמת כשלון. אבל היו רגעים שיוקי תפס את עצמו בידיים, והתנהג בדרך שלא הכי צפויה - הוא הפגין אומץ ושנינות.
-מנקודה זאת אני הולכת בעיקר לכתוב במספרים, כי אני לא זוכרת את השמות של כולם-
עוד דמות שממש אהבתי במנגה, היא מספר 9, שבהתחלה ממש שנאתי. היא הייתה ממש מעצבנת כשהיא התחילה לפוצץ את הבית ספר כדי להרוג את יוקי, וכל הזמן חשבתי "למה אתם לא הורגים אותה כבר?!". אבל, אחרי כמה זמן התחלתי לאהוב אותה (בערך מהקטע בו היא עשתה ברית עם מספר 4).
היא הייתה אחת הדמויות הלא צפויות במנגה. היא כל הזמן החליפה צדדים ובריתות לפי מה שהיא הייתה צריכה באותו הרגע - רגע אחד היא עוזרת ליוקי ויונו, ורגע שני היא מנסה להרוג אותם. מספר 9 התחילה לגלות את הרגשות שלה לקראת הסוף, וזה היה החלק בו ממש אהבתי אותה (למרות שהיא מתה לא הרבה אחרי זה).
אבל, היה כמה דמויות שלא אהבתי (ברצינות, רציתי שהם ימותו כבר). למשל, מספר שמונה. למה כל הזמן ניסו להגן עליה? היא פאקינג הייתה בובה מתנפחת. ממש שנאתי אותה ואת האופי שלה של "לפחות שהילדים שלי יהיו אלים, אני חייבת להגן עליהם", כאילו היא נחמדה כל כך. בנוסף, ממש שנאתי את החברים של יוקי. בהתחלה הם עוד היו בסדר, אבל בסוף, כשהם הגנו על מספר 8 וכל הזמן ניסו לגרום ליוקי להתרחק מיונו.... פשוט לא סבלתי אותם. לא היה להם כל כך תפקיד מסוים, לדעתי אלו היו דמויות מיותרות ומעצבנות שרק רצו להפריד את יוקי מיונו, ובכך הפריעו גם למהלך המשחק. מה שעוד עצבן אותי אצלם, זה שעל ההתחלה הם בגדו בו, ואז אחרי שיוקי מציל אותם הן נהיים חברים טובים, ואז עוד מצפים שהוא יסמוך עליהם במקום על יונו. אבל, הדמות שהכי שנאתי היא ללא ספק האבא של יוקי. הוא בגד בו כל כך הרבה פעמים... עוד בכך שהוא נכנס לחובות ולכן עזב את יוקי, ובכך שניסה לשלם את החובות בכך שיהרוס את הטלפון של יוקי (כי מספר 11 אמר שיוותר לו על החוב אם יעשה כך) ואחר כך גם לקח את אחד המצנחים ופשוט ברח מהמגדל המתמוטט והשאיר שם את יוקי ויונו! אבל הדבר הכי גרוע, זה שהוא דקר את אמא של יוקי רק בשביל לברוח. האבא הזה פשוט מונע על ידי האינטרסים שלו והוא פשוט פחדן אנוכי שלא חושב אפילו על הבן שלו. אני לא הבנתי למה יוקי כל כך כעס שהרגו את אביו. לדעתי מגיע לו למות, כי גם אם הוא היה ממשיך לחיות הוא רק היה ממשיך ככה ופוגע ביוקי יותר, ויוקי, שכעס על מספר 11 על כך שהשתמש באביו לדעתי כעס על האדם הלא נכון. האדם שהחליט על מעשיו זה לא מספר 11 אלא אביו עצמו.
מה שאהבתי מאוד במנגה, זה שלכל אדם היה יומן עתיד שמתאים לאופי שלו, ולכן יצא שיש אנשים עם יומנים יותר חזקים, ויש כאלו שיש להם יומנים חלשים. ליוקי למשל, יש את אחד היומנים החזקים ביותר - יומן שמראה את כל מה שמתרחש סביבו, מנקודת מבט סובייקטיבית. אבל, ליומן הזה יש שני חסרונות. הראשון הוא שזה לא מספר על מה שיקרה ליוקי עצמו (חוץ אם יש לו DEAD END כי משהו הולך להרוג אותו). החיסרון השני הוא שביומן של יוקי מופיע מה שיוקי חושב שקרה גם אם לא כך באמת קרה (והשתמשו בחסרון הזה לטובתם כמה פעמים). למרות החסרונות האלו, היומן שלו נחשב לבין החזקים, ויוקי עצמו נחשב לשחקן חזק מההתחלה, ומאז ניסו להיפטר ממנו ראשון. ליונו לעומת זאת, היה יומן מאוד חלש יחסית - היומן הראה את מה שמתרחש אך ורק ליוקי, ולא מראה את מה שיקרה לה (אלא אם כן זה קשור ליוקי), אך למרות זאת גם יונו נחשבה לשחקנית מאוד חזקה במשחק. שני היומנים האלו חיפו על החסרונות שלהם, ולכן יונו ויוקי היו צמד מושלם וחזק במשחק.
השחקן עם היומן הכי חזק כנראה, זה מספר 11. יש לו יומן שרואה את כל מה שכתוב ביומני עתיד אחרים, ולכן הוא יכול לדעת מה כולם יעשו. החיסרון היחידי שלו היה שהוא רואה מה שכתוב, הוא לא יכול לדעת אם זה נכון או לא, ובעקרון זה מספר 9 השתמשה - היא והחברים של יוקי, כתבו עדכונים מזויפים ובכך בלבלה אותו.
מהנקודה בה ההורים של יוקי מתו, יוקי התחיל למצוא מטרה שבשבילה הוא רוצה לנצח במשחק ולהפוך לאל - להחיות את כל מי שנהרג. מנקודה זאת יוקי נהייה הרבה יותר רציני במשחק וגם התחיל להרוג אנשים במחשבה שלאחר שינצח יוכל להחזיר אותם לחיים ולכן אין בעיה להרוג אותם עכשיו. אבל כמובן שבמנגה כזאת לא הכל ורוד. האל יכול להחזיר את הגוף של המת, ולא את הנשמה, וכך האדם הוא רק בובה ריקה. יוקי מגלה את זה רק בסוף, שהחברים שלו מגלים לו את מה ששמעו מדאוס בכבודו ובעצמו. יוקי לא רוצה להאמין להם, אלא להמשיך להקשיב ליונו, מפני שלא רצה לקבל את האמת (זה גם היה אחרי שהרג את כולם חוץ מאת יונו). בשנייה האחרונה לפני שהחבר האחרון שלו מת, הוא מספר לו שיונו היא מעולם אחר, ולאחר שניצחה שם המשחק ההישרדות היא הפכה לאל וחזרה בזמן לעולם הזה. ברגע זה, הסוד שיונו הסתירה כל המנגה נחשף, והיא מנסה להרוג את יוקי כדי להפוך שוב לאלוהים ולחזור בזמן לעוד עולם. כמובן שיוקי ומספר 9 (שלא מתה בזכות הכוח שדאוס נתן לה) גם חוזרים בזמן לעולם אחר כדי לעצור את יונו, ומצליחים בסופו של דבר. יונו בסוף הורגת את עצמה כדי שיוקי יהפוך לאל, והוא נהיה אומלל בגלל שהוא בודד שוב, כי הוא יונו לא איתו. באותו הזמן, בעולם השלישי הכל האפי אנדינג - נוצרה מציאות בה יונו אהבה את ההורים שלה והם אהבו אותה ולהן היא לא הרגה אותם, מספר 11 החליט לא לעשות את המשחק, מספר שש מנעה את מות ההורים שלה, ולכן גם היא לא סבלה ממה שסבלה במהלך העולם השני, ולכן גם ההורים של מספר 5 לא נהרגו והוא נשאר שמח - כך שנוצר מצב בן יש עולם בו כולם שמחים (ולא מתים), אך עולם בו ליוקי ויונו אין זכרונות אחד מהשני, עד שיונו מקבלת חזרה את זיכרונותיה ופוגשת את יוקי מהעולם השני (שהפך לאל) והופכת גם היא לאלה. HAPPY ENDING.
המנגה הזאת ממש מעולה. גמרתי אותה ביום. D:
אני ממש ממליצה אותה. לדעתי ההאפי אנדינג דווקא די התאים לאחר שכל המנגה הייתה אפלה ומלאה במוות. כל המנגה הייתה מלאה במסתורין ומלא טוויסטים בכלל לא צפויים (דמויות לא צפויות גורמות להתרחשויות לא צפויות). האמת היא שהייתי יכולה לחפור עוד על המנגה, אבל לא היה לי כוח. אבל עדיין, אם אתם בסדר עם דם ואלימות, לכו לקרוא כבר עכשיו.
אבל לפחות זה לא שוג'ו!
הפוסט מכיל מלא מלא ספויילרים למנגה, והמנגה מכילה המון אלימות ודם, ולכן אינה מומלצת לכולם, בלה בלה בלה...
Mirai Nikki
שמות נוספים: Future Diary
מנגקה: Esuno Sakae
מספר פרקים: 59
ז'אנרים: שונן, פסיכולוגי, מתח, אקשן, על טבעי, ומסתורין.
אמאנו יוקיטרו (Amano Yukiteru) הוא תלמיד בכיתה ח' שיש לו בעיה בהתחברות עם אנשים. הוא חושב על עצמו כצופה מן הצד ותמיד כותב את מה שקורה מסביבו ביומן בטלפון שלו. יוקיטרו, הסובל מהבדידות הזאת, מתחיל לדמיין דברים כמו חבר בשם דאוס אקס מכינה (Deus Ex Machina), שהוא האל של הזמן והחלל. דאוס, הרואה את האומללות של יוקי, הוא נותן לו יכולת חדשה. היומן שלו יתעד את הדברים שיקרו בעתיד הקרוב. יוקיטרו מוכרח להשתתף במשחק שבו הזוכה יהיה היורש של דאוס.
בהתחלה מנגה נשמעת משעממת למדי - משהו שמקבל יומן שבו כתוב על מה שהולך להתרחש בעתיד הקרוב, וכך הוא משתמש בזה בחיי היומיום ונהייה מצליח בכל מיני תחומים... אבל מהר מאוד נשברת האשליה הזאת - יוקי מגלה שיש עוד אנשים שמחזיקים ב"יומן העתיד", ומוצג בפני יוקי משחק בשם "משחק ההישרדות" בו מחזיק היומן צריך להרוג את כל שאר האנשים שיש להם את יומן העתיד, והאחרון ששורד נהפך ליורש של דאוס. מנקודה זאת המנגה הפכה לקטלנית. יוקי מגלה שיונו גסאי (Yuno Gasai) מכיתתו גם מחזיקה ביומן, ושהיא בעצם סטוקרית שלו שמאוהבת בו כמו לא יודעת מה. יונו מבטיחה שתגן על יוקי בכל מחיר, ושתהרוג את כל מי שמנסה לפגוע בו.
במנגה הזאת יש מלא דמויות, וגם כל הזמן מתווספות חדשות ככה שדי קשה לעקוב. אבל הספיקו לתת קצת רקע על כל דמות, ונתנו לכל דמות קצת זמן משלה במנגה (לא לכולם, לרוב XD).
את רוב הדמויות (גם אלו שדי שנאתי בהתחלה) די אהבתי. הרי גם אם ההתנהגות שלהם ממש עצבנה אותי, ברגע שהראו את הרקע שלהם די הבנתי אותם, כי לכל אחד היה רקע טרגי כזה או אחר. כמובן שאת יונו ממש אהבתי. ליונו יש שני צדדים - האחד, שהיא מראה מבחוץ, הוא של ילדה חמודה שטובה בהכל. אבל הצד שהיא מסתירה הוא של ילדה משוגעת ולא יציבה מבחינה נפשית, סטוקרית מטורפת, שאין לה בעיה להרוג אנשים (ועוד איך היא הרגה). האופי של יונו כל הזמן מתחלף, וכל המנגה היא נודדת בין שני הצדדים כך שאפילו הדמויות במנגה פחדו ממנה. זה שהכי היה נתון לשינויים אלו הוא יוקי, שדווקא למד להתאהב בצד החמוד שלה, ופחד רצח מהצד האלים שלה (אבל התאהב גם בצד הזה בסופו של דבר).
יונו הייתה הדמות הכי מגניבה, מלאה, לא צפויה ומסתורית במנגה. אני ממש חולה עליה 3>
את יוקי, לעומת זאת, שהיה הדמות הכי מרכזית במנגה, לא אהבתי במיוחד. כאילו, הוא היה נחמד כשהוא לא היה חסר עמוד שדרה, אבל רוב המנגה הוא היה ככה. הוא הסתמך בעיקר על יונו, וברגע שתפסו אותו הוא התחיל לבכות ולהגיד שהוא כישלון. מה לעשות, הוא באמת כשלון. אבל היו רגעים שיוקי תפס את עצמו בידיים, והתנהג בדרך שלא הכי צפויה - הוא הפגין אומץ ושנינות.
-מנקודה זאת אני הולכת בעיקר לכתוב במספרים, כי אני לא זוכרת את השמות של כולם-
עוד דמות שממש אהבתי במנגה, היא מספר 9, שבהתחלה ממש שנאתי. היא הייתה ממש מעצבנת כשהיא התחילה לפוצץ את הבית ספר כדי להרוג את יוקי, וכל הזמן חשבתי "למה אתם לא הורגים אותה כבר?!". אבל, אחרי כמה זמן התחלתי לאהוב אותה (בערך מהקטע בו היא עשתה ברית עם מספר 4).
היא הייתה אחת הדמויות הלא צפויות במנגה. היא כל הזמן החליפה צדדים ובריתות לפי מה שהיא הייתה צריכה באותו הרגע - רגע אחד היא עוזרת ליוקי ויונו, ורגע שני היא מנסה להרוג אותם. מספר 9 התחילה לגלות את הרגשות שלה לקראת הסוף, וזה היה החלק בו ממש אהבתי אותה (למרות שהיא מתה לא הרבה אחרי זה).
אבל, היה כמה דמויות שלא אהבתי (ברצינות, רציתי שהם ימותו כבר). למשל, מספר שמונה. למה כל הזמן ניסו להגן עליה? היא פאקינג הייתה בובה מתנפחת. ממש שנאתי אותה ואת האופי שלה של "לפחות שהילדים שלי יהיו אלים, אני חייבת להגן עליהם", כאילו היא נחמדה כל כך. בנוסף, ממש שנאתי את החברים של יוקי. בהתחלה הם עוד היו בסדר, אבל בסוף, כשהם הגנו על מספר 8 וכל הזמן ניסו לגרום ליוקי להתרחק מיונו.... פשוט לא סבלתי אותם. לא היה להם כל כך תפקיד מסוים, לדעתי אלו היו דמויות מיותרות ומעצבנות שרק רצו להפריד את יוקי מיונו, ובכך הפריעו גם למהלך המשחק. מה שעוד עצבן אותי אצלם, זה שעל ההתחלה הם בגדו בו, ואז אחרי שיוקי מציל אותם הן נהיים חברים טובים, ואז עוד מצפים שהוא יסמוך עליהם במקום על יונו. אבל, הדמות שהכי שנאתי היא ללא ספק האבא של יוקי. הוא בגד בו כל כך הרבה פעמים... עוד בכך שהוא נכנס לחובות ולכן עזב את יוקי, ובכך שניסה לשלם את החובות בכך שיהרוס את הטלפון של יוקי (כי מספר 11 אמר שיוותר לו על החוב אם יעשה כך) ואחר כך גם לקח את אחד המצנחים ופשוט ברח מהמגדל המתמוטט והשאיר שם את יוקי ויונו! אבל הדבר הכי גרוע, זה שהוא דקר את אמא של יוקי רק בשביל לברוח. האבא הזה פשוט מונע על ידי האינטרסים שלו והוא פשוט פחדן אנוכי שלא חושב אפילו על הבן שלו. אני לא הבנתי למה יוקי כל כך כעס שהרגו את אביו. לדעתי מגיע לו למות, כי גם אם הוא היה ממשיך לחיות הוא רק היה ממשיך ככה ופוגע ביוקי יותר, ויוקי, שכעס על מספר 11 על כך שהשתמש באביו לדעתי כעס על האדם הלא נכון. האדם שהחליט על מעשיו זה לא מספר 11 אלא אביו עצמו.
מה שאהבתי מאוד במנגה, זה שלכל אדם היה יומן עתיד שמתאים לאופי שלו, ולכן יצא שיש אנשים עם יומנים יותר חזקים, ויש כאלו שיש להם יומנים חלשים. ליוקי למשל, יש את אחד היומנים החזקים ביותר - יומן שמראה את כל מה שמתרחש סביבו, מנקודת מבט סובייקטיבית. אבל, ליומן הזה יש שני חסרונות. הראשון הוא שזה לא מספר על מה שיקרה ליוקי עצמו (חוץ אם יש לו DEAD END כי משהו הולך להרוג אותו). החיסרון השני הוא שביומן של יוקי מופיע מה שיוקי חושב שקרה גם אם לא כך באמת קרה (והשתמשו בחסרון הזה לטובתם כמה פעמים). למרות החסרונות האלו, היומן שלו נחשב לבין החזקים, ויוקי עצמו נחשב לשחקן חזק מההתחלה, ומאז ניסו להיפטר ממנו ראשון. ליונו לעומת זאת, היה יומן מאוד חלש יחסית - היומן הראה את מה שמתרחש אך ורק ליוקי, ולא מראה את מה שיקרה לה (אלא אם כן זה קשור ליוקי), אך למרות זאת גם יונו נחשבה לשחקנית מאוד חזקה במשחק. שני היומנים האלו חיפו על החסרונות שלהם, ולכן יונו ויוקי היו צמד מושלם וחזק במשחק.
השחקן עם היומן הכי חזק כנראה, זה מספר 11. יש לו יומן שרואה את כל מה שכתוב ביומני עתיד אחרים, ולכן הוא יכול לדעת מה כולם יעשו. החיסרון היחידי שלו היה שהוא רואה מה שכתוב, הוא לא יכול לדעת אם זה נכון או לא, ובעקרון זה מספר 9 השתמשה - היא והחברים של יוקי, כתבו עדכונים מזויפים ובכך בלבלה אותו.
מהנקודה בה ההורים של יוקי מתו, יוקי התחיל למצוא מטרה שבשבילה הוא רוצה לנצח במשחק ולהפוך לאל - להחיות את כל מי שנהרג. מנקודה זאת יוקי נהייה הרבה יותר רציני במשחק וגם התחיל להרוג אנשים במחשבה שלאחר שינצח יוכל להחזיר אותם לחיים ולכן אין בעיה להרוג אותם עכשיו. אבל כמובן שבמנגה כזאת לא הכל ורוד. האל יכול להחזיר את הגוף של המת, ולא את הנשמה, וכך האדם הוא רק בובה ריקה. יוקי מגלה את זה רק בסוף, שהחברים שלו מגלים לו את מה ששמעו מדאוס בכבודו ובעצמו. יוקי לא רוצה להאמין להם, אלא להמשיך להקשיב ליונו, מפני שלא רצה לקבל את האמת (זה גם היה אחרי שהרג את כולם חוץ מאת יונו). בשנייה האחרונה לפני שהחבר האחרון שלו מת, הוא מספר לו שיונו היא מעולם אחר, ולאחר שניצחה שם המשחק ההישרדות היא הפכה לאל וחזרה בזמן לעולם הזה. ברגע זה, הסוד שיונו הסתירה כל המנגה נחשף, והיא מנסה להרוג את יוקי כדי להפוך שוב לאלוהים ולחזור בזמן לעוד עולם. כמובן שיוקי ומספר 9 (שלא מתה בזכות הכוח שדאוס נתן לה) גם חוזרים בזמן לעולם אחר כדי לעצור את יונו, ומצליחים בסופו של דבר. יונו בסוף הורגת את עצמה כדי שיוקי יהפוך לאל, והוא נהיה אומלל בגלל שהוא בודד שוב, כי הוא יונו לא איתו. באותו הזמן, בעולם השלישי הכל האפי אנדינג - נוצרה מציאות בה יונו אהבה את ההורים שלה והם אהבו אותה ולהן היא לא הרגה אותם, מספר 11 החליט לא לעשות את המשחק, מספר שש מנעה את מות ההורים שלה, ולכן גם היא לא סבלה ממה שסבלה במהלך העולם השני, ולכן גם ההורים של מספר 5 לא נהרגו והוא נשאר שמח - כך שנוצר מצב בן יש עולם בו כולם שמחים (ולא מתים), אך עולם בו ליוקי ויונו אין זכרונות אחד מהשני, עד שיונו מקבלת חזרה את זיכרונותיה ופוגשת את יוקי מהעולם השני (שהפך לאל) והופכת גם היא לאלה. HAPPY ENDING.
המנגה הזאת ממש מעולה. גמרתי אותה ביום. D:
אני ממש ממליצה אותה. לדעתי ההאפי אנדינג דווקא די התאים לאחר שכל המנגה הייתה אפלה ומלאה במוות. כל המנגה הייתה מלאה במסתורין ומלא טוויסטים בכלל לא צפויים (דמויות לא צפויות גורמות להתרחשויות לא צפויות). האמת היא שהייתי יכולה לחפור עוד על המנגה, אבל לא היה לי כוח. אבל עדיין, אם אתם בסדר עם דם ואלימות, לכו לקרוא כבר עכשיו.
ושוב פעם אלה ח"ח גדול 33>
השבמחקמה שבאמת בלבל אותי במנגה הזאת זה כל הקטע של יונו 1/2 ואחר כך יונו 3... קראתי את הקטעים האלו כמה פעמים בשביל לקלוט מה קורה כאן. בנוסף זה היה כיף לקרוא פרק ואז לנסות ולגלות מה יהיה בפרק הבא, המסתורין במנגה הזאת "שופעת".
כמו שסיכמת בסוף הפוסט שלך "המנגה הזאת ממש מעולה. גמרתי אותה ביום. D:"
אלה 3333>
השבמחקפוסט מעולה D:
מאוד נהניתי מזה אבל האמת שלא אהבתי את הסוף שהיה... :צחקוק: דאוס אקס מכינה. נו טוב.
אבל מסכים עם כל הדברים האחרים שאמרת D:
3>
השבמחקפוסט ספונטני שלקח לי את כל הבוקר :חיחיחי:
אלה 333>
השבמחקח"ח ענק על הסיקור D:
טוב, לפני כמה דקות בדיוק סיימתי לקרוא את המנגה (כדי לקרוא ולהגיב XD) היא הייתה די נחמדה.
בעיקר יונו ומספר 9 333>
למרות שהיו כמה סצנות ממש... מיותרות XD
הסוף היה נחמד אבל היה קשה להתחבר אליו ולפרקים האחרונים במנגה בכללי
והיו באמת כמה דמויות ממש מעצבנות...
שוב ח"ל ענק אלה 333>
בכללי המנגה הייתה מאוד נחמדה, מחכה כבר שתסקרי על עוד דברים D:.
אחלה פוסט אלה.
השבמחקכרגיל אני דיי מסכים עם רוב הדברים שכתבת.
נאמר כן חיבבתי קצת את האבא ממש ממש בסוף, אבל כן הוא היה דיי זונה ם:
וכרגיל למרות שכולם מתים עליה, לא מתתי על יונו. הטירוף שלה וההתנהגות\מצבי רוח המשתנים שלה היו ממש מעצבנים לפעמים. חיבבתי את יוקי יותר בקטע הזה כי הוא היה יותר אנושי לאורך המנגה.
כל המיינדפאק בסוף היה חמוד ביותר, יותר מדי מיידפאק לטעמי אבל נהנתי. והסוף כמובן היה ממש חמוד. הסיבה שהוא התאים זה דווקא לא מכיוון שהכל היה דכאוני עד אז ואז זה הפך ל"האפי אנדינג", אלא בגלל שהסוף לא היה מוקצן מדי והיה בסופו של דבר כולם חיים את החיים שלהם בצורה רגילה - לא איזה משהו מדהים. אני יודע שאני לפחות שונא סופים טובים יתר על המידה וזה נותן לי תחושה של 'מי המפגר שכתב את זה', אבל פה דווקא בגלל שזה היה "האפי אנדינג" אבל תכלס גם "נורמאל אנדינג" זה לא נתן את התחושה הזו, ובכמובן לסדר ההצגה של הדמויות האחרות שיוקי ויונו לא מכירים אחד את השני ורק הסוף שבוא הם חוזרים, לסדר הצגה הזה גם כן הייתה השפעה שם.
חוץ מזה, שנאתי את מספר שמונה ממש חוץ מאקאסקי(החבר של יונו שהוא בלש שכזה) שנאתי את החברים שלו - הם היו ממש חופרים. וממש אהבתי את מספר 9 אחרי ה...פגישה הראשונה איתה. היא הייתה דמות חביבה ביותר.
אניוואי אחלה פוסט, היה ממש מהנה לקרוא אותו ולראות את דעתך.
וח"ח על ההשקעה ^-^